צדיק, רוצה להניח תפילין?

לא מזמן יצא לי להיתקל בטוויטר בציוץ הבא:

בזמן כתיבת הפוסט, לציוץ הזה יש 136 תגובות. חלקן מסכימות עם הכותבת, חלקן בדעה מנוגדת. חלקן בשפה יפה וחלקן בשפת ביבים. חלקן רציניות ואחרות נוטפות סרקזם. הגבתי שם, אבל תוך כדי התגובה הבנתי שמה שיש לי לומר ידרוש קצת יותר מ-280 תווים ומאחר והנושא מתכתב יפה עם הסיבה שלשמה הקמתי את האתר/בלוג הזה, קבלו את דעתי על דוכני הנחת תפילין בערים חילוניות.

נתחיל בכך שאני לא רואה בדוכנים האלה כפייה, לפחות לא בכולם. אלו שליד מוסדות חינוך לילדים הם כפייה לכל דבר, אבל אני אכתוב עליהם בפסקה נפרדת בסוף. כרגע אני רוצה להתמקד בדוכנים שברחובות הערים החילוניות, אלו, שאני לא רואה בהם "כפייה" אבל אני כן חושב שהם מטרד ציבורי ושיש לפעול על מנת להפחית את נוכחותם ברחובות או לכל הפחות להפחית/להפסיק את הפניות היזומות שלהם לאנשים ברחוב.

רשיון להטריד

דוכנים שמנסים למכור משהו, בין אם מדובר במוצר פיזי או באידיאולוגיה, צריכים להיות מורשים לכך אם הם מתכוונים לפעול במרחב הציבורי. לא סתם אנחנו לא רואים דוכנים של מכירות במקומות שלא הוגדרו לכך מראש כמו שווקים או קניונים. על מנת שתושבי העיר יוכלו להתהלך בה בנוחות ומבלי שיפריעו להם העיריה מחייבת ברישיון כל עסק/גוף שמעוניין לנצל מקום ציבורי כלשהו לקידום מטרתו. ורישיונות שכאלה בד"כ ניתנים עם מגבלות כמו מיקום מוגדר והתנהגות מסוימת.

תארו לכם את החיים בעיר אם לא היתה מגבלה שכזו. דמיינו את הדרך מהבית אל המכולת אם היו פונים אליכם עשרות בעלי דוכנים עם שאלות כמו "גברת, בא לך לחסוך עם כרטיס הטבות חדש?" או "אחי, יש לך דקה לענות על סקר שישפר לך את החיים?" או "צדיק, רוצה להניח תפילין?". רק שאלות, כפי שאמרה הגברת בציוץ המקורי, זה לא שהיו מצמידים לכם אקדח לרקה. אבל המרחב הציבורי היה הופך לקקופוניה של הטרדות בלתי פוסקות מאנשים עם אינטרס והשהייה בו היתה הופכת לבלתי אפשרית.

אבל זו אידיאולוגיה

יש שיגידו שאי אפשר להשוות בין דוכן מכירות לדוכן שמטרתו היא הפצת אידיאולוגיה. הרי דוכן להנחת תפילין לא מנסה למכור מוצר פיזי, אלא פעולה שמטרתה בסופו של דבר לקרב את האדם לדת ובכך להועיל לכל בני אותה דת. אני, כאתאיסט, לא מסכים עם הטענה עצמה, אבל גם אם הייתי מסכים לכך, זה לא הופך את הפעולה לפחות מטרידה.

האם נוצרים רשאים לפנות אל אנשים זרים ברחוב ולהציע להם לבוא לכנסיה מעבר לפינה ולהתוודות על חטאיהם? האם זה לא היה מטריד אם פסטפריאנים היו פונים לאנשים בבקשה לשים לכמה דק' מסננת ספגטי על הראש? האם אנשים המאמינים בנודיזם ובכך שלהיפטר מבגדים יהפוך אנשים למאושרים יותר, רשאים לפנות אל אנשים זרים ברחוב ולבקש מהם בנימוס (בלי לכוון אקדח לרקה) להסיר את בגדיהם לכמה דקות?

בכל המקרים להלן מדובר באידיאולוגיה של מעשים שלדעת המציעים יועילו לאותו אדם בהיבט הרוחני או הפיזי. אין כאן אלמנט מכירתי ולמרות זאת אני מאמין שרוב האנשים היו רואים את הדוגמאות האלה, לפחות חלקן, כהטרדה.

אבל זו מדינה יהודית

ויש שיקשו ויגידו שזו מדינה יהודית ולכן יש לתת זכויות מיוחדות בכל הנוגע לדת היהודית. וגם כאן אני, כאתאיסט וכאזרח, לא מסכים עם הטענה עצמה. יש במדינה הזאת נוצרים, מוסלמים, אתאיסטים, פסטפריאנים ועוד. זה לא נכון לחשוף אותם להטרדות מצד דת שאינם מאמינים בה.

אבל גם אם לשם הדיון אני אקבל את הטענה שליהדות מגיעות זכויות יתר, עדיין יש להגדיר באילו זכויות מדובר. אם מחר יחליט אחד הרבנים לשלוח את חסידיו להציע ברחוב כיסוי ראש לנשים נשואות? או להסתובב ליד מסעדות לא כשרות ולהזכיר, בנימוס, לאנשים שזה נוגד את הדת? או ללכת לרחוב ליד מרפאות הפלה ולנסות לשכנע, בנימוס, את הנשים שם ללדת?…
אה, רגע, חלק מהדברים האלה כבר קורים היום והם מטרד.

דעתי היא שגם אם היהדות מקבלת זכויות יתר (והיא מקבלת), הזכויות האלה לא צריכות לכלול את האפשרות להטריד את אזרחי המדינה במרחב הציבורי.

ומה עם מוסדות החינוך?

לסיום הבטחתי להתייחס למקרים של פתיחת דוכני תפילין ליד מוסדות חינוך.

החינוך של קטינים נמצא באחריות ההורים שלהם. ואין לאנשים זרים זכות להציג לאותם קטינים תפיסת חיים שונה מזו שהוריהם מנסים להנחיל להם. כאשר הורים שולחים את ילדיהם למוסד חינוכי כלשהו, הם בעצם שולחים אותו למסגרת שבה הם מודעים לאילו תכנים הוא אמור להיחשף.
כאשר אדם זר מחליט לגשת לקטין ו"ללמד" אותו דברים שאינם בתוכנית הלימודים של בתי הספר, הוא לוקח מההורים של אותו קטין את יכולת להחליט למה לחשוף את ילדם. זו כפייה.

יש שיגידו שאף אחד לא יכול לשלוט ב 100% על הדברים שהילד שלו נחשף אליהם במהלך היום, וזה נכון. זו הסיבה שמלמדים ילדים שלא לדבר עם זרים ברחוב. אבל בית הספר נחשב בעיני הילד לשטח בטוח ולכן בשטח בית הספר ובסביבתו הקרובה אני שמח שהוחלט שלא לאפשר להקים דוכנים. כולל דוכני הנחת תפילין.

התמונה הראשית נלקחה מוויקיפדיה (צלם: שיע.ק)